הכפירה הגדולה, המקורית, בת הצער הגדול והמחשבה המחפשת הגדולה, היא פוריה ויוצרת לא פחות מן האמונה הגדולה

מקור: האדם והטבע, הפועל הצעיר, אייר תר"ע

אפשר לאמור, כי לא הכפירה כשהיא לעצמה מסוכנה, כי אם הכפירה הקטנה, העניה, שאין לה שורשים עמוקים בנפש הכופר ולא במוחו, אלא שהיא נזרעת על ידי כל רוח, הנושאת זרע קל זה על כנפיה, וצומחת, כקוצי מדבר אלה, במקום שאין מזון לצמחים יותר מעולים. הכפירה הגדולה, המקורית, בת הצער הגדול והמחשבה המחפשת הגדולה, היא פוריה ויוצרת לא פחות מן האמונה הגדולה. להמשיך לקרוא

מי שחפץ בתחיה, מי שחפץ חיים שלמים צריך לתת בעדם את החיים הגלותיים

מקור: מעט התבוננות, הפועל הצעיר, אב תרע"א

בדור הדעה שלנו, בדור הדמוקרטיות והמלחמה בכל אבסולוטיזמוס, דווקא בזמננו באו לכלל דעה, כי יש בעולם אבסולוטיזמוס אחד כזה, שלא ידעו דוגמתו בדורות החשכים, הלא הוא השלטון בלי מצרים של "החיים", כלומר של האינסטינקטים היותר שפלים שבאדם. ואנחנו, הנדחפים תמיד להיות מן המרקדים לפני "הפרוגרס" בכבודו ובעצמו… אנחנו מכירים היום את כוח מלכותם של "החיים" עוד יותר מאחרים. היום אין עוד אצלנו "עד כאן". היום גם הצעיר, הבוגד בעמו ועובר למחנה האוייב, מתנצל גם הוא, כי כך גוזרים "החיים", גם הוא בא בטענה כי אין ללכת נגד "החיים". להמשיך לקרוא

אנחנו לקינו בעבודה […] ובעבודה נרָפא

מקור: העבודה, הפועל הצעיר, אלול תרע"א

מעתה צריך להיות האידיאל הראשי שלנו – העבודה. אנחנו לקינו בעבודה (אינני אומר "חטאנו" – כי לא באשמתנו באנו לידי כך), ובעבודה נרָפא. את העבודה צריכים אנחנו להעמיד במרכז כל שאיפותינו, לייסד עליה את כל בניננו. אם רק נעשה את העבודה כשהיא לעצמה לאידיאל, יותר נכון, אם רק נביא לידי גילוי את האידיאל של העבודה, נוכל להרפא מהנגע אשר דבק בנו להמשיך לקרוא

הבו לנו יחידים! הבו לנו מתייאשים! הבו לנו יחידים, שאינם מתבטלים ואינם עוזבים את המערכה, והבו לנו מתייאשים, המשקיעים את ייאושם בבניין

מקור: מכתב גלוי לי"ח ברנר, הפועל הצעיר, כסלו תרע"ג

הייאוש הגדול הנלחם – הרי הוא הרעיון הגדול, הרי היא האמונה הגדולה, הרצון הגדול, מסירות הנפש הגדולה. הייאוש הגדול, אם מואס הוא ב"גאולה" פרטית מן החיים, הרי הוא בעל כורחו מבקש גאולה כללית לכל החיים, מבקש עד לידי שיגעון, מבקש כמו שרק מתייאש קיצוני יכול לבקש.

אתה אומר: הרעיון הוא רק בשביל יחידים. כן, בתחילה הוא רק בשביל יחידים. אבל היודע אתה את כוח היחידים, אם יחידים הם? להמשיך לקרוא

לא מתוך השלילה תבוא עצמותנו לידי גילוי חדש, כי אם מתוך החיוב, לא מתוך עקירה, כי אם מתוך נטיעה

מקור: הקונגרס, הפועל הצעיר, חשון תרע"ד

אמנם קדמה רפואה למכה: רעיון התחיה בארץ אבות. אבל גם זה היה יותר תרגום מרעיון הלאומית אצל אחרים או פרי דחיפות מן החוץ מאשר פרי עצמותנו שנתעוררה. על כן גם פה לא מצאנו את דרכנו. התרחקנו ללכת לצד שכנגד. תחייה, אמרנו, הרי זו תשובה אל העבר, אל "היהדות". ביקשנו את היהדות ולא ביקשנו את היהודי החי. ביקשנו יהדות מחודשת ברוח מה שקיבלנו מאחרים, וממילא היו הרבים מבקשים רוח אחרים בלבוש יהודי, ולא ביקשנו להביא לידי גילויה המיוחד את הרוח החיה בקרבנו, שיש בה הרבה ממה שאין ברוח החיים של העבר והרבה ממה שאין ברוח החיים של אחרים. להמשיך לקרוא

האדם מוכרח סוף סוף להרוס את חומותיו, לצאת לחופשי, אם לא נגזרה עליו כליה

מקור: הקונגרס, הפועל הצעיר, חשון תרע"ד

קשה הצמצום ל"אני", אבל לא מסוכן. מסוכנה ההתבטלות בפני אחרים, האורבת לרגלי הצמצום במקום ששחרור ה"אני" מן הצמצום באה בכוחם של אחרים, בהשפעת דעותיהם, יצירותיהם, רוח חייהם של אחרים, ולא בכוח ה"אני" עצמו. ההתבטלות היא רעל ממית, שאין הצלה ממנו לא בזכות אבות ולא בזכות עצמו. להמשיך לקרוא

חיים חדשים הרי זה אומר אדם חדש

מקור: חשבוננו עם עצמנו, בשעה זו, קובץ ג', תרע"ו

חיים חדשים הרי זה אומר אדם חדש. אידיאלים, שאיפות, מעשים, שאין האדם מתחדש על ידם, נכבשים באותה מידה על ידי החיים, שהם באים לכבוש, משתנים ברוח אותם החיים, שהם באים לשנות ולחדש, ונבלעים בתוכם, עד שאין לראות כי באו אל קרבם, עד שאין להרגיש, כי במקום הרוח המבקשת את תיקונה ביצירת חיים חדשים, במקום רוח היצירה וההתחדשות, באה לשלוט בנפש ולהטותה לחפצה רוח החיים הישנים, רוח החורבן והריקבון הקיימת והמתמדת. להמשיך לקרוא