בארץ עתידנו, פושטת תחייתנו צורתה האבסטרקטית, צורת אידיאל רחוק, ולובשת צורה של תנועה חיה

מקור: פיתרון לא רציונלי, הפועל הצעיר, סיון-אב תרס"ט

העיקר, שאסור להסיח דעת ממנו, הוא, כי פה יש לנו עסק עם החיים הבלתי אמצעיים, כי פה,  בארץ עתידנו, פושטת תחייתנו צורתה האבסטרקטית, צורת אידיאל רחוק, ולובשת צורה של תנועה חיה, של חיים בהווה. פה כל עבודה המכשירה ומשביחה את החיים של הכלל ושל הפרט, היא עבודת התחייה. להמשיך לקרוא

האמנם כזאת תהיה גאולת ארצנו?

מקור: על "הדברים הנוראים", הפועל הצעיר, אייר תרע"א

ומה הוא כל עצמו של "היישוב" שלנו, כל עצם אותה הנקודה, שבה, כמדומה לך, התרכזו כל כוחותינו וכל תקוותינו? פה אתה רואה לא רק את כל אפסותה של עבודתנו הלאומית, כי אם גם את כל עומק הטרגיות שבה. הנה אלה בני היישוב החדש, שכל כך הרבו להרעיש עליהם עולמות וכל כך הרבה קיוו מהם. האנשים האלה סבלו כל כך הרבה, הלא היו, כמדומה לך, כל כך מסוגלים להביא לנו ברכה שלמה, להניח יסוד לעבודה של תחיה אמיתית, לתנועה לאומית חיה, טבעית, כבירה. ומה אתה מוצא בהם עתה (ועוד הפעם – ביחידים אין מה לדבר)? מה הם עושים? מה היא כל שאיפתם, מה הם מבקשים? – "תכלית", עסק, כסף. להמשיך לקרוא

מי שחפץ בתחיה, מי שחפץ חיים שלמים צריך לתת בעדם את החיים הגלותיים

מקור: מעט התבוננות, הפועל הצעיר, אב תרע"א

בדור הדעה שלנו, בדור הדמוקרטיות והמלחמה בכל אבסולוטיזמוס, דווקא בזמננו באו לכלל דעה, כי יש בעולם אבסולוטיזמוס אחד כזה, שלא ידעו דוגמתו בדורות החשכים, הלא הוא השלטון בלי מצרים של "החיים", כלומר של האינסטינקטים היותר שפלים שבאדם. ואנחנו, הנדחפים תמיד להיות מן המרקדים לפני "הפרוגרס" בכבודו ובעצמו… אנחנו מכירים היום את כוח מלכותם של "החיים" עוד יותר מאחרים. היום אין עוד אצלנו "עד כאן". היום גם הצעיר, הבוגד בעמו ועובר למחנה האוייב, מתנצל גם הוא, כי כך גוזרים "החיים", גם הוא בא בטענה כי אין ללכת נגד "החיים". להמשיך לקרוא

לא מתוך השלילה תבוא עצמותנו לידי גילוי חדש, כי אם מתוך החיוב, לא מתוך עקירה, כי אם מתוך נטיעה

מקור: הקונגרס, הפועל הצעיר, חשון תרע"ד

אמנם קדמה רפואה למכה: רעיון התחיה בארץ אבות. אבל גם זה היה יותר תרגום מרעיון הלאומית אצל אחרים או פרי דחיפות מן החוץ מאשר פרי עצמותנו שנתעוררה. על כן גם פה לא מצאנו את דרכנו. התרחקנו ללכת לצד שכנגד. תחייה, אמרנו, הרי זו תשובה אל העבר, אל "היהדות". ביקשנו את היהדות ולא ביקשנו את היהודי החי. ביקשנו יהדות מחודשת ברוח מה שקיבלנו מאחרים, וממילא היו הרבים מבקשים רוח אחרים בלבוש יהודי, ולא ביקשנו להביא לידי גילויה המיוחד את הרוח החיה בקרבנו, שיש בה הרבה ממה שאין ברוח החיים של העבר והרבה ממה שאין ברוח החיים של אחרים. להמשיך לקרוא

הנגשים את מטרתנו בארץ-ישראל? – אם נרצה, בלי כל ספק

מקור: הקונגרס, הפועל הצעיר, חשון תרע"ד

הנגשים את מטרתנו בארץ-ישראל? – אם נרצה, בלי כל ספק. אולם לרצות הרי זה אומר לבקש את מטרתנו, למשל, באותו המרץ ובאותה הסבלנות, שאדם מישראל מבקש פרנסה. לרצות הרי זה אומר לסבול ברצון כל מחסור וכל יד עמל, לקבל באהבה כל מיני יסורים, כמו שהיה אדם מישראל מוכן ומזומן לסבול את זה במשך עשרים שנה ויותר, לוא היה בטוח, כי בשכר זה יקבל בעיתו, למשל, עשרים מיליון דולר. להמשיך לקרוא

שוכחים אנו, כי באים אנו לא רק לגדל צמחים ובהמות, כי אם גם לגדל בני אדם

מקור: חשבוננו עם עצמנו, בשעה זו, קובץ ג', תרע"ו

רואה אני, כי תפקיד ההנהלה מקלקל את האדם. המנהל – או המנהלים – רואה את עצמו, וגם רבים אחרים רואים אותו, כאילו שקול הוא כנגד כל העובדים. ואם יש דין ודברים בינו לבינם, הרי נחשב הדבר כדין ודברים בין צדדים שווים. מובן, כי האחד שאינו תלוי בדעת הרבים ושהוא אחראי רק לעצמו, אין לו צורך בצדקת יתרה למען יצדק נגד הרבים, התלויים הרבה בדעתו…

הערכה זו שבין המנהל והעובדים, שנבראה בשם המשמעת, אולי יפה כוחה במקום שבו העובדים אינם יותר הרבה מבהמות משא. ואולם במקום שהעובדים הם עיקר במשק, כאן אין המנהל אלא אחד מן העובדים הממלא תפקיד מיוחד להמשיך לקרוא

פה חידוש החיים ותיקון האדם, תיקון הכלל ותיקון היחיד – דבר אחד, עבודה אחת

מקור: לחברי ברוח המנוצחים, אדר ב' תרע"ט

לא לשם הסוציאליות באנו לארץ ישראל, ולא לשמה באנו לעבוד ולחיות בעבודה. לא על פי תורות ולא על פי "שיטות תכסיסיות" אנחנו חיים, ולא על פי תורות או "שיטות תכסיסיות אנחנו שואפים למה ששואפים ועובדים מה שעובדים. חיים אנחנו מתוך עצמנו ושואפים מתוך חיי עצמותנו. נחיה, – וגם תכסיסים נלמוד מתוך החיים, אבל תכסיסים מתאימים למה שאנחנו מבקשים. להמשיך לקרוא