מה אנחנו מבקשים בארץ ישראל, אם לא מה שלא נמצא בשום מקום אחר בעולם – את החלב החי של התרבות?

מקור: העבודה, הפועל הצעיר, אלול תרע"א

עם חי יש לו תמיד רוב גדול, שהעבודה היא להם טבע שני. לא כן אנחנו. אנחנו כולנו מואסים בעבודה, ואפילו העובדים אינם עובדים אלא מתוך הכרח ומתוך תקווה בלתי פוסקת להיחלץ ממנה בזמן מן הזמנים ולחיות "חיים טובים". צריכים אנחנו לראות בעיניים פקוחות עד כמה אנו לקויים במובן זה, עד כמה העבודה נעשתה זרה לרוחנו ולא רק במובן הפרטי, כי אם גם במובן הלאומי. להמשיך לקרוא

אנחנו לקינו בעבודה […] ובעבודה נרָפא

מקור: העבודה, הפועל הצעיר, אלול תרע"א

מעתה צריך להיות האידיאל הראשי שלנו – העבודה. אנחנו לקינו בעבודה (אינני אומר "חטאנו" – כי לא באשמתנו באנו לידי כך), ובעבודה נרָפא. את העבודה צריכים אנחנו להעמיד במרכז כל שאיפותינו, לייסד עליה את כל בניננו. אם רק נעשה את העבודה כשהיא לעצמה לאידיאל, יותר נכון, אם רק נביא לידי גילוי את האידיאל של העבודה, נוכל להרפא מהנגע אשר דבק בנו להמשיך לקרוא

אין המלחמה בין העבודה והרכוש מלחמת מעמדות ולא מלחמה כלכלית בלבד, כי אם מלחמת העם בפרזיטיו

מקור: לברור עמדתנו, תמוז תרע"ט

תנועת העבודה לבשה צורה לא של תנועה לאומית חיה, שביסודה מונח רעיון המקיף את כל החיים הלאומיים, החומריים עם הרוחניים כאחד, התופס את העבודה, מצד אחד, בתור כוח יוצר הערכין הכלכליים של העם, ומצד שני, בתור כוח יסודי ליצירת הערכין האנושיים-הקוסמיים של העם, לא של תנועה, המקיפה את כל העם, כמו שהרעיון מקיף את כל חיי העם, – תנועת העבודה לבשה צורה של תנועה מעמדית, של תנועה עסקית, של מעמד ידוע.  הן מבחינת הלאומיות אין המלחמה בין העבודה והרכוש מלחמת מעמדות ולא מלחמה כלכלית בלבד, כי אם מלחמת העם בפרזיטיו, מלחמת החיים בריקבון.  להמשיך לקרוא

אם לא נעבוד את האדמה בידינו ממש, לא תהיה האדמה שלנו

מקור: על ענייני העבודה, הארץ, ט"ו-י"ז טבת, תר"פ

את ההבדל רואים לא הכל, ולא מעטים הם אלה שאינם רוצים לראותו, והרואים לא הכל יורדים לסוף עומקו. הרואים רואים רק כי הניגוד בין המעמדות בקרב עם חי הוא ניגוד סוציאלי, שהרי גם העובדים גם נותני העבודה הם בני עם אחד, בעוד אשר בקרבנו הניגוד לאומי להמשיך לקרוא

בכוח היצירה והתרבות נשוב לתחייה, ובכוח היצירה והתרבות נשיב לנו את ארצנו

מקור: נאום הפתיחה בועידה העולמית של הפועל הצעיר וצעירי ציון בפראג, הפועל הצעיר, כ"ז אייר, תר"פ

בשעה זו, כשאני משווה לנגד עיני את כל המהפכה היסודית הצריכה לבוא בנפשינו ובחיינו, אני חושב כמעט לעזות לדבר על דברים, הצריכים לחיות בלב כל אחד מאיתנו, להיות פרי עבודת חיי עצמו של כל אחד מאיתנו ולא עניין לדברים.

עם של תגרנים, חנוונים, סרסורים, ספקולנטים, מפקיעי שערים צריכים אנו להפוך לעם חי, עובד ויוצר.  – ומה אנחנו עושים? להמשיך לקרוא

בחיים, בעבודה, וביצירה נקנה או נאשר את זכותנו ההיסטורית על הארץ

מקור: עבודתנו מעתה, מעברות, כרך ב', חוברת ט, תרע"ט (1918)

התנאים העיקריים להגשמת שאיפתנו הם, כמובן, הארץ והעבודה. אולם, אם עד עתה, עד לפני המלחמה, היה עלינו רק לקנות זכות על האדמה בכוח העבודה, הנה עתה, עם המצב החדש, עלינו לברר עוד לעצמנו (וגם לאחרים) את זכותנו הלאומית על הארץ ואת מצבנו המדיני בתור עם הארץ. להמשיך לקרוא

העבודה לחידוש החיים היא ביסודה עבודה לתיקון האדם מיסודו, לתיקון האדם העובד

מקור: לבירור רעיוננו מיסודו, מעברות, תמוז-אב תר"פ

היש פה באמת מלחמת המעמדות במובן הפשוט של המלה, מלחמת שני צדדים בעלי אינטרסים שונים על אינטרסיהם?  היוצאים להילחם מצד אחד הקפיטליסטים ומצד שני – העובדים, הפרולטריון?  האם השוטרים, הצבא ובכלל כל הכופים בפועל ממש את העובדים לקבל את מרותם של הקפיטליסטים ונלחמים בהם, בשעה שהם דורשים צדק ומשפט, הם הקפיטליסטים או מקרב הקפיטליסטים?  האם הם אינם עובדים בני עובדים, פרולטריים ממש כאותם שהם נלחמים בהם? הוי אומר, לא מלחמות הקפיטליסטים בפרולטריון פה, כי אם מלחמות הפרולטריון בפרולטריון רק על פי צו של הקפיטליסטים.  ובמה כוחם של הקפיטליסטים גדול לצוות?  להמשיך לקרוא