האמנם כזאת תהיה גאולת ארצנו?

מקור: על "הדברים הנוראים", הפועל הצעיר, אייר תרע"א

ומה הוא כל עצמו של "היישוב" שלנו, כל עצם אותה הנקודה, שבה, כמדומה לך, התרכזו כל כוחותינו וכל תקוותינו? פה אתה רואה לא רק את כל אפסותה של עבודתנו הלאומית, כי אם גם את כל עומק הטרגיות שבה. הנה אלה בני היישוב החדש, שכל כך הרבו להרעיש עליהם עולמות וכל כך הרבה קיוו מהם. האנשים האלה סבלו כל כך הרבה, הלא היו, כמדומה לך, כל כך מסוגלים להביא לנו ברכה שלמה, להניח יסוד לעבודה של תחיה אמיתית, לתנועה לאומית חיה, טבעית, כבירה. ומה אתה מוצא בהם עתה (ועוד הפעם – ביחידים אין מה לדבר)? מה הם עושים? מה היא כל שאיפתם, מה הם מבקשים? – "תכלית", עסק, כסף. להמשיך לקרוא

מי שחפץ בתחיה, מי שחפץ חיים שלמים צריך לתת בעדם את החיים הגלותיים

מקור: מעט התבוננות, הפועל הצעיר, אב תרע"א

בדור הדעה שלנו, בדור הדמוקרטיות והמלחמה בכל אבסולוטיזמוס, דווקא בזמננו באו לכלל דעה, כי יש בעולם אבסולוטיזמוס אחד כזה, שלא ידעו דוגמתו בדורות החשכים, הלא הוא השלטון בלי מצרים של "החיים", כלומר של האינסטינקטים היותר שפלים שבאדם. ואנחנו, הנדחפים תמיד להיות מן המרקדים לפני "הפרוגרס" בכבודו ובעצמו… אנחנו מכירים היום את כוח מלכותם של "החיים" עוד יותר מאחרים. היום אין עוד אצלנו "עד כאן". היום גם הצעיר, הבוגד בעמו ועובר למחנה האוייב, מתנצל גם הוא, כי כך גוזרים "החיים", גם הוא בא בטענה כי אין ללכת נגד "החיים". להמשיך לקרוא

מה אנחנו מבקשים בארץ ישראל, אם לא מה שלא נמצא בשום מקום אחר בעולם – את החלב החי של התרבות?

מקור: העבודה, הפועל הצעיר, אלול תרע"א

עם חי יש לו תמיד רוב גדול, שהעבודה היא להם טבע שני. לא כן אנחנו. אנחנו כולנו מואסים בעבודה, ואפילו העובדים אינם עובדים אלא מתוך הכרח ומתוך תקווה בלתי פוסקת להיחלץ ממנה בזמן מן הזמנים ולחיות "חיים טובים". צריכים אנחנו לראות בעיניים פקוחות עד כמה אנו לקויים במובן זה, עד כמה העבודה נעשתה זרה לרוחנו ולא רק במובן הפרטי, כי אם גם במובן הלאומי. להמשיך לקרוא

לא מתוך השלילה תבוא עצמותנו לידי גילוי חדש, כי אם מתוך החיוב, לא מתוך עקירה, כי אם מתוך נטיעה

מקור: הקונגרס, הפועל הצעיר, חשון תרע"ד

אמנם קדמה רפואה למכה: רעיון התחיה בארץ אבות. אבל גם זה היה יותר תרגום מרעיון הלאומית אצל אחרים או פרי דחיפות מן החוץ מאשר פרי עצמותנו שנתעוררה. על כן גם פה לא מצאנו את דרכנו. התרחקנו ללכת לצד שכנגד. תחייה, אמרנו, הרי זו תשובה אל העבר, אל "היהדות". ביקשנו את היהדות ולא ביקשנו את היהודי החי. ביקשנו יהדות מחודשת ברוח מה שקיבלנו מאחרים, וממילא היו הרבים מבקשים רוח אחרים בלבוש יהודי, ולא ביקשנו להביא לידי גילויה המיוחד את הרוח החיה בקרבנו, שיש בה הרבה ממה שאין ברוח החיים של העבר והרבה ממה שאין ברוח החיים של אחרים. להמשיך לקרוא

אין בעולם בשבילנו מקלט בטוח מן הגלות אשר בקרבנו

מקור: הקונגרס, הפועל הצעיר, חשון תרע"ד

ואין רואים, כי בין שתי אלה, בין הגלות והתחייה, יש תהום שאין לעבור אותה, אם לא על כנפי נשרים. ובזה עיקר הרע – במה שאין רואים את התהום. "נחשון קפץ לתוך הים", כי ראה את הים – ובזה הציל את האומה. כי בזמננו אולי עוד נמצאים בקרבנו "נחשונים" במספר מספיק בשביל שהעם ילך אחריהם, אולם אין הם רואים אצלנו ים וקופצים לתוך ימים אחרים. להמשיך לקרוא

כוחנו ביצירה, ובה, כאז כן עתה, גם זכותנו על הארץ וצדקת תביעתנו עליה

מקור: לבירור רעיוננו מיסודו, מעברות, תמוז-אב תר"פ

מה שיש לעשות בזה יתברר במידה שניקָלט בארץ בישיבה על הקרקע, בעבודה, שנעבוד אותו, בתעשיה, בתרבות, ביצירה. היחס החיוני, האנושי בינינו ובין הערבים ייקבע מתוך החיים ובכוח החיים, ולא במשא ומתן בדיבור או בדפוס, לא בפוליטיקה, אם פוליטיקה בורגנית או פוליטיקה על פי התורה הסוציאלית. במידה שנברא בארץ חיים אנושיים, במידה שנברא את עצמנו, את היחידים ואת העם, אדם, בה במידה יבָראו מסביב לנו גם ערבים עומדים על הגובה של חיים אנושיים ויחסים אנושיים. להמשיך לקרוא

בכדי לעורר ולחדש את הכוחות הנרדמים, המשותקים, דרושה רוח שאינה מצויה, רוח ממרום, בריאה חדשה

מקור: הסופרים והעובדים, לרגלי התייסדות אגודת הסופרים, מעברות כרך שלישי, חוברת ו', תרפ"א

יאמרו מה שיאמרו, – בארץ-ישראל, ובייחוד בספירת העבודה, בכל אופן מתהווה דבר-מה. ויש הרגשה, כי יותר ממה שמתהווה בפועל מתהווה בכוח, כי יוכל להתהוות באמת עולם מלא, זאת אומרת, להברא בריאת חיים אותו העולם, אשר נשאנו וסבלנו בנשמתנו הלאומית מאז ועד היום, ואשר הזעזועים העולמיים של הזמן הרעישוהו מכל הצדדים ועד סוף כל המעמקים, עד כדי לחייב בריאה חדשה או חורבן עולם. להמשיך לקרוא