מי שחפץ בתחיה, מי שחפץ חיים שלמים צריך לתת בעדם את החיים הגלותיים

מקור: מעט התבוננות, הפועל הצעיר, אב תרע"א

בדור הדעה שלנו, בדור הדמוקרטיות והמלחמה בכל אבסולוטיזמוס, דווקא בזמננו באו לכלל דעה, כי יש בעולם אבסולוטיזמוס אחד כזה, שלא ידעו דוגמתו בדורות החשכים, הלא הוא השלטון בלי מצרים של "החיים", כלומר של האינסטינקטים היותר שפלים שבאדם. ואנחנו, הנדחפים תמיד להיות מן המרקדים לפני "הפרוגרס" בכבודו ובעצמו… אנחנו מכירים היום את כוח מלכותם של "החיים" עוד יותר מאחרים. היום אין עוד אצלנו "עד כאן". היום גם הצעיר, הבוגד בעמו ועובר למחנה האוייב, מתנצל גם הוא, כי כך גוזרים "החיים", גם הוא בא בטענה כי אין ללכת נגד "החיים". להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

הבו לנו יחידים! הבו לנו מתייאשים! הבו לנו יחידים, שאינם מתבטלים ואינם עוזבים את המערכה, והבו לנו מתייאשים, המשקיעים את ייאושם בבניין

מקור: מכתב גלוי לי"ח ברנר, הפועל הצעיר, כסלו תרע"ג

הייאוש הגדול הנלחם – הרי הוא הרעיון הגדול, הרי היא האמונה הגדולה, הרצון הגדול, מסירות הנפש הגדולה. הייאוש הגדול, אם מואס הוא ב"גאולה" פרטית מן החיים, הרי הוא בעל כורחו מבקש גאולה כללית לכל החיים, מבקש עד לידי שיגעון, מבקש כמו שרק מתייאש קיצוני יכול לבקש.

אתה אומר: הרעיון הוא רק בשביל יחידים. כן, בתחילה הוא רק בשביל יחידים. אבל היודע אתה את כוח היחידים, אם יחידים הם? להמשיך לקרוא

האדם מוכרח סוף סוף להרוס את חומותיו, לצאת לחופשי, אם לא נגזרה עליו כליה

מקור: הקונגרס, הפועל הצעיר, חשון תרע"ד

קשה הצמצום ל"אני", אבל לא מסוכן. מסוכנה ההתבטלות בפני אחרים, האורבת לרגלי הצמצום במקום ששחרור ה"אני" מן הצמצום באה בכוחם של אחרים, בהשפעת דעותיהם, יצירותיהם, רוח חייהם של אחרים, ולא בכוח ה"אני" עצמו. ההתבטלות היא רעל ממית, שאין הצלה ממנו לא בזכות אבות ולא בזכות עצמו. להמשיך לקרוא

בכוח היצירה והתרבות נשוב לתחייה, ובכוח היצירה והתרבות נשיב לנו את ארצנו

מקור: נאום הפתיחה בועידה העולמית של הפועל הצעיר וצעירי ציון בפראג, הפועל הצעיר, כ"ז אייר, תר"פ

בשעה זו, כשאני משווה לנגד עיני את כל המהפכה היסודית הצריכה לבוא בנפשינו ובחיינו, אני חושב כמעט לעזות לדבר על דברים, הצריכים לחיות בלב כל אחד מאיתנו, להיות פרי עבודת חיי עצמו של כל אחד מאיתנו ולא עניין לדברים.

עם של תגרנים, חנוונים, סרסורים, ספקולנטים, מפקיעי שערים צריכים אנו להפוך לעם חי, עובד ויוצר.  – ומה אנחנו עושים? להמשיך לקרוא

אי אפשר לאדם פרטי להיות אדם, כל זמן שעמו, יוצר חייו הממשיים, הוא חיה טורפת

מקור: עבודתנו מעתה, מעברות, כרך ב' חוברת ט'

העמים יהיו יותר עצמיים, יותר עשירי העצמות ועמוקי העצמות, – וזה אינו אומר כלל: יותר אגואיסטיים. זהו ממש ההפך. האגואיזמוס (כפרטי כלאומי) הוא צמצום, עניות העצמות וטמטום העצמות, שאיפה להתעשר על חשבון עצמותם של אחרים, להשמין על-ידי פרזיטיות, לראות לחיוב לעצמו בשלילת ערכם של אחרים. בעוד אשר האישיות, האינדיבידואליות (גם כן כפרטית כלאומית) היא עצמות עשירה, עמוקה, מפולשת לחיי כל מה שקיים והווה, להתעשר מחילופי חיים ויצירה. להמשיך לקרוא

בני האדם, רובם ככולם אינם לא טובים יותר מדאי ולא רעים יותר מדאי

מקור: הסופרים והעובדים, לרגלי התייסדות אגודת הסופרים, מעברות כרך שלישי, חוברת ו', תרפ"א

הרוב הגדול של בני האדם, רובם ככולם אינם לא טובים יותר מדאי ולא רעים יותר מדאי, לא אידיאליים יותר מדאי ולא מטריאליסטיים יותר מדאי. הם טובים או אידיאליים, לפעמים במידה גדולה מאוד, בשעה שהרוח שבגלגל נשמתם, שבסביבתם טובה או אידיאלית, והם רעים או מטריאליסטיים – שוב לפעמים עד לקיצוניות, קיצונים באכזריות, כמו למשל באוקראינה, בפולין, באונגריה או מטריאליסטים קיצונים כמו במקומות אחרים – בשעה שהרוח רעה או מטריאליסטית. להמשיך לקרוא

החיים הם תנועה, שטף. דומים הם החיים למדרון זקוף, אין בהם עמידה: או עלייה או ירידה

מקור: יסודות לתקנות למושב עובדים, הפועל הצעיר, תרפ"ב

מכאן – אותה העמדת התחדשות החיים על התחדשות האישיות והמשפחתיות בחיים הציבוריים – השוויון המבוקש בין החברים. אומרים: אין שוויון מוחלט בין בני-אדם. אולם הדבר תלוי בזה, במה רואים את הנושא למידת השוויון.  בקומה, בצורה, בכוח, ביופי וכו' בוודאי אין שוויון, אבל פה הנושא למידת השוויון ממין אחר.  אם יש לכל חבר האפשרות להביא לידי גילוי את כל עצמותו, לברוא את חייו ועולמו על פי דרכו, הרי זה שוויון גמור. להמשיך לקרוא