מה אנחנו מבקשים בארץ ישראל, אם לא מה שלא נמצא בשום מקום אחר בעולם – את החלב החי של התרבות?

מקור: העבודה, הפועל הצעיר, אלול תרע"א

עם חי יש לו תמיד רוב גדול, שהעבודה היא להם טבע שני. לא כן אנחנו. אנחנו כולנו מואסים בעבודה, ואפילו העובדים אינם עובדים אלא מתוך הכרח ומתוך תקווה בלתי פוסקת להיחלץ ממנה בזמן מן הזמנים ולחיות "חיים טובים". צריכים אנחנו לראות בעיניים פקוחות עד כמה אנו לקויים במובן זה, עד כמה העבודה נעשתה זרה לרוחנו ולא רק במובן הפרטי, כי אם גם במובן הלאומי. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

חסר פה דבר מה בשירת החול: כי מה הוא החג, אם לא תמצית השירה שבחול?

מקור: מתוך קריאה, הארץ והעבודה, אב-אלול תרע"ח

זוכר אני את הרושם הראשון שעשו עלי החיים בארץ-ישראל. זה היה במושבות יהודה. האנשים עשו עלי רושם טוב, והחיים במושבות היו אז, לפני שתים עשרה שנה וחצי, יותר פשוטים, וגם היחוסים היו יותר פשוטים. לא היתה עוד כל כך הרבה אירופיות וגם עירוניות לא כל כך הרבה. האנשים והחיים היו אז קרובים אל לבבי. ובכל זאת הרגשתי תכף איזה יבושת, איזה חול, איזה חסר שירה בכל, ואפילו בדברים, שבגולה עוד נשארה בהם מידה ידועה של שירה להמשיך לקרוא

יצירת תרבות חדשה כזאת, שתהיה לא עירונית, ואפילו לא כפרית, כי אם אנושית-קוסמית

מקור: לברור תפקידו של "המשביר", הפועל הצעיר, אלול תר"ט

אנחנו שואפים מן העיר אל הכפר ועוד להלאה מזה. רצוני לומר, גם הכפר של היום אינו די בשבילנו. הכפר של היום עשוי להיות נמשך אחרי העיר, ואנחנו שואפים לברוא חיים כאלה, שיהיו לא רק איתנים לעמוד בפני חיי העיר, אלא שיהיה בהם די כוח למשוך את העיר אחריהם.

[…]

רעיון העבודה, אם לרדת לסוף עומקו, מחייב בשורה האחרונה יצירת תרבות חדשה כזאת, שתהיה לא עירונית, ואפילו לא כפרית, כי אם אנושית-קוסמית להמשיך לקרוא

בכוח היצירה והתרבות נשוב לתחייה, ובכוח היצירה והתרבות נשיב לנו את ארצנו

מקור: נאום הפתיחה בועידה העולמית של הפועל הצעיר וצעירי ציון בפראג, הפועל הצעיר, כ"ז אייר, תר"פ

בשעה זו, כשאני משווה לנגד עיני את כל המהפכה היסודית הצריכה לבוא בנפשינו ובחיינו, אני חושב כמעט לעזות לדבר על דברים, הצריכים לחיות בלב כל אחד מאיתנו, להיות פרי עבודת חיי עצמו של כל אחד מאיתנו ולא עניין לדברים.

עם של תגרנים, חנוונים, סרסורים, ספקולנטים, מפקיעי שערים צריכים אנו להפוך לעם חי, עובד ויוצר.  – ומה אנחנו עושים? להמשיך לקרוא

חיי האומה, לפי הלך מחשבה זה, הם […] מעין מה שהים בכללו הוא לגבי כל טיפה מטיפותיו

מקור: חשבוננו עם עצמנו, ב'

האומה יצרה את הלשון (כלומר בעצם את המחשבה האנושית), את הדת (כלומר בעצם את חשבון העולם, את ביטוי היחס האנושי אל העולם), את המוסר, את השירה, את החיים החברותיים, במובן זה אפשר לאמור, האומה יצרה את האדם.

במה כוחה גדול? מה טיבו של הכוח הפועל שבה? להמשיך לקרוא

בכל מקום שיש נפש עמוקה ויחס עמוק אל החיים, […] שם יש יחס דתי, בין אם יש שם אמונה באלוהים, ואפילו באין שם אמונה באלוהים

מקור: חשבוננו עם עצמנו, ב'

אין לך ספירה בכל חיי הרוח של האדם, שכל כך רבו בו בחקירות, הדעות, המחלוקות, המלחמות, כמו בספירת הדת. אין לך ספירה, שהמחולקים בה יתרחקו זה מזה עד הקצה האחרון, שאין אחרון ממנו, יגיעו בה עד לקנאות היותר נפרזה, היותר ארסית משני הצדדים כמו בספירת הדת. מצד זה – הדת היא הכל, מקור החכמה העליונה, האמת העליונה, האור העליון, הברכה העליונה, גילוי עליון נצחי, קיים לדורות עולם, ובאין דת – אין כלום; ומצד זה הדת היא פרי הפראות והבערות, מקור האיוולת, השקר והצביעות, ואין לך קללה מרובה ממנה, חושך מצרים, שרק מפני המדע והפרוגרס תברח כצל מפני האור. הדבר הזה כשהוא לעצמו מראה, כי פה במחלוקת על דבר הדת, נוגעים בנימה היותר דקה והיותר עמוקה בנפש האדם להמשיך לקרוא

כי תורתנו היא ב"אני" שלנו, כי היא חיה בקרבנו, חיה ומתחדשת בשעה ובמידה שחיינו מתחדשים

מקור: ממכתביו הפרטיים של מתיישב ועובד בארץ-ישראל לרעו אשר בגולה. מכתב שלישי

אולם חושב אני, כי אחת הסיבות, ולפי דעתי היותר חשובות, היא התבטלותנו בפני אירופה. במשך הדורות האחרונים, מעת שחדרה לתוכנו ההשכלה האירופית, לא חדלו בתוכנו הקולות והקריאות "לאור" מתוך "החושך" – מה שיש באירופה הוא "אור" ומה שיש אצלנו הוא "חושך". וכך הורגלנו אל המחשבה הזאת, והדורות האחרונים גם חונכו עליה. ובתוך המהומה שכחנו דבר אחד. אבותינו מסרו לנו, כי יש לנו "אור גנוז" גדול. אולם אנחנו, בהיותנו בתוך החומות, האמנו, כי "האור הגנוז" הנהו בשמים, בגן עדן, וכאשר "נפקחו עינינו" לראות או מבחוץ, חשבנו כי ""האור הגנוז" אינו אלא אגדה, מליצה, או הכוונה היא שוב על "המאור שבתורה". לא עלה כלל על דעתנו, כי האור הזה גנוז בנו בעצמנו, והאור הוא אור ממשי, אם גדול או קטן, אבל בשבילנו אין אור גדול ממנו. ביקשנו את "המאור שבתורה", את "המאור שביהדות" ולא ביקשנו את המאור שביהודים, שביהודים החיים, את האור שכל יהודי חי יכול למצוא רק בעצמו ורק על ידי עצמו. להמשיך לקרוא