אין המלחמה בין העבודה והרכוש מלחמת מעמדות ולא מלחמה כלכלית בלבד, כי אם מלחמת העם בפרזיטיו

מקור: לברור עמדתנו, תמוז תרע"ט

תנועת העבודה לבשה צורה לא של תנועה לאומית חיה, שביסודה מונח רעיון המקיף את כל החיים הלאומיים, החומריים עם הרוחניים כאחד, התופס את העבודה, מצד אחד, בתור כוח יוצר הערכין הכלכליים של העם, ומצד שני, בתור כוח יסודי ליצירת הערכין האנושיים-הקוסמיים של העם, לא של תנועה, המקיפה את כל העם, כמו שהרעיון מקיף את כל חיי העם, – תנועת העבודה לבשה צורה של תנועה מעמדית, של תנועה עסקית, של מעמד ידוע.  הן מבחינת הלאומיות אין המלחמה בין העבודה והרכוש מלחמת מעמדות ולא מלחמה כלכלית בלבד, כי אם מלחמת העם בפרזיטיו, מלחמת החיים בריקבון.  להמשיך לקרוא

העבודה לחידוש החיים היא ביסודה עבודה לתיקון האדם מיסודו, לתיקון האדם העובד

מקור: לבירור רעיוננו מיסודו, מעברות, תמוז-אב תר"פ

היש פה באמת מלחמת המעמדות במובן הפשוט של המלה, מלחמת שני צדדים בעלי אינטרסים שונים על אינטרסיהם?  היוצאים להילחם מצד אחד הקפיטליסטים ומצד שני – העובדים, הפרולטריון?  האם השוטרים, הצבא ובכלל כל הכופים בפועל ממש את העובדים לקבל את מרותם של הקפיטליסטים ונלחמים בהם, בשעה שהם דורשים צדק ומשפט, הם הקפיטליסטים או מקרב הקפיטליסטים?  האם הם אינם עובדים בני עובדים, פרולטריים ממש כאותם שהם נלחמים בהם? הוי אומר, לא מלחמות הקפיטליסטים בפרולטריון פה, כי אם מלחמות הפרולטריון בפרולטריון רק על פי צו של הקפיטליסטים.  ובמה כוחם של הקפיטליסטים גדול לצוות?  להמשיך לקרוא

לא לרדוף אחרי הקפיטל, שהוא על פי מהותו בין-לאומי, או לא-לאומי ולא-אנושי […] כי אם להתרכז בעבודה, שהיא על פי מהותה לאומית

מקור: על האיחוד, הפועל הצעיר, גיליונות 14, 15-16, תרפ"א

המלחמה הראתה למדי, עד כמה צריך כל עם להתרכז בארצו ולהתפרנס מארצו. אבל בייחוד היו העובדים בעלי ההכרה צריכים לפקוח את עיניהם ולראות, כי הריכוז הזה נחוץ בעיקר להם, לניצחון הצדק הציבורי. לא לרדוף אחרי הקפיטל, שהוא על פי מהותו בין-לאומי, או לא-לאומי ולא-אנושי, ולהלחם בו בגבול כוחו, על שדה בין-לאומי, צריכים העובדים, השואפים לצדק ציבורי, כי אם להתרכז בעבודה, שהיא על פי מהותה לאומית, ולהלחם בקפיטל בגבול כוחה היא, בגבולה הלאומי. להמשיך לקרוא

להשתלט – כלומר להשתחרר השתחררות גמורה מסבל הקפיטל, מהשאיפה אליו

מקור: מכתבים מארץ ישראל, מכתב שלישי. [המכתבים נכתבו באידיש בתחילת המלחמה ונדפסו בעיתון היהודי גרמני "דער-יודע"]

יודע אני שהאומר יאמר על נקלה, בבטחת אנשים מלומדת כל כך: הקפיטליזמוס, הממשלות – הם-הם האשמים. אולם מי הוא הקפיטליזמוס, מי הן הממשלות, אם לא העמים עצמם? התוכל להיות ממשלה בלי עם? היתקיים קפיטל בלי פועלים? העם, כוח העם, הוא המושל תמיד בכל שלטון שהוא, אף בשלטון העריצות. ואם השלטון הוא רע, הרי זה אומר כי אין העם מכיל די הכרה או די רצון. רצון בכדי להגיע לשלטון טוב מזה. להמשיך לקרוא

האחריות והיצירה הן מוֹתר האדם מכל יתר בעלי החיים

מקור: החיים ועבודת החיים לאורה של הדעה, הלכות דעות ומלחמת דעות

מאין, מה שורש המשחק השטני הזה, שהמשועבדים משעבדים את עצמם? ברור כי פה פועל בעיקר לא ההכרח הכלכלי, לא העניות בחומר של העובדים (ההכרח הכלכלי כוחו גדול על הפרטים בתור פרטים בודדים, אבל לא על כלל העובדים בתור כלל יוצר את כל הרכוש ואת כל החיים הציבוריים ולא על הפרטים בתור פרטים מכלל זה), – פה פועלת בעיקר העניות בדעת, ובייחוד ברוח. פה חסר בעיקר האדם, האדם בכל מלוא שיעור קומתו. להמשיך לקרוא