האמנם כזאת תהיה גאולת ארצנו?

מקור: על "הדברים הנוראים", הפועל הצעיר, אייר תרע"א

ומה הוא כל עצמו של "היישוב" שלנו, כל עצם אותה הנקודה, שבה, כמדומה לך, התרכזו כל כוחותינו וכל תקוותינו? פה אתה רואה לא רק את כל אפסותה של עבודתנו הלאומית, כי אם גם את כל עומק הטרגיות שבה. הנה אלה בני היישוב החדש, שכל כך הרבו להרעיש עליהם עולמות וכל כך הרבה קיוו מהם. האנשים האלה סבלו כל כך הרבה, הלא היו, כמדומה לך, כל כך מסוגלים להביא לנו ברכה שלמה, להניח יסוד לעבודה של תחיה אמיתית, לתנועה לאומית חיה, טבעית, כבירה. ומה אתה מוצא בהם עתה (ועוד הפעם – ביחידים אין מה לדבר)? מה הם עושים? מה היא כל שאיפתם, מה הם מבקשים? – "תכלית", עסק, כסף. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

חסר פה דבר מה בשירת החול: כי מה הוא החג, אם לא תמצית השירה שבחול?

מקור: מתוך קריאה, הארץ והעבודה, אב-אלול תרע"ח

זוכר אני את הרושם הראשון שעשו עלי החיים בארץ-ישראל. זה היה במושבות יהודה. האנשים עשו עלי רושם טוב, והחיים במושבות היו אז, לפני שתים עשרה שנה וחצי, יותר פשוטים, וגם היחוסים היו יותר פשוטים. לא היתה עוד כל כך הרבה אירופיות וגם עירוניות לא כל כך הרבה. האנשים והחיים היו אז קרובים אל לבבי. ובכל זאת הרגשתי תכף איזה יבושת, איזה חול, איזה חסר שירה בכל, ואפילו בדברים, שבגולה עוד נשארה בהם מידה ידועה של שירה להמשיך לקרוא

אם לא נעבוד את האדמה בידינו ממש, לא תהיה האדמה שלנו

מקור: על ענייני העבודה, הארץ, ט"ו-י"ז טבת, תר"פ

את ההבדל רואים לא הכל, ולא מעטים הם אלה שאינם רוצים לראותו, והרואים לא הכל יורדים לסוף עומקו. הרואים רואים רק כי הניגוד בין המעמדות בקרב עם חי הוא ניגוד סוציאלי, שהרי גם העובדים גם נותני העבודה הם בני עם אחד, בעוד אשר בקרבנו הניגוד לאומי להמשיך לקרוא

בחיים, בעבודה, וביצירה נקנה או נאשר את זכותנו ההיסטורית על הארץ

מקור: עבודתנו מעתה, מעברות, כרך ב', חוברת ט, תרע"ט (1918)

התנאים העיקריים להגשמת שאיפתנו הם, כמובן, הארץ והעבודה. אולם, אם עד עתה, עד לפני המלחמה, היה עלינו רק לקנות זכות על האדמה בכוח העבודה, הנה עתה, עם המצב החדש, עלינו לברר עוד לעצמנו (וגם לאחרים) את זכותנו הלאומית על הארץ ואת מצבנו המדיני בתור עם הארץ. להמשיך לקרוא

כוחנו ביצירה, ובה, כאז כן עתה, גם זכותנו על הארץ וצדקת תביעתנו עליה

מקור: לבירור רעיוננו מיסודו, מעברות, תמוז-אב תר"פ

מה שיש לעשות בזה יתברר במידה שניקָלט בארץ בישיבה על הקרקע, בעבודה, שנעבוד אותו, בתעשיה, בתרבות, ביצירה. היחס החיוני, האנושי בינינו ובין הערבים ייקבע מתוך החיים ובכוח החיים, ולא במשא ומתן בדיבור או בדפוס, לא בפוליטיקה, אם פוליטיקה בורגנית או פוליטיקה על פי התורה הסוציאלית. במידה שנברא בארץ חיים אנושיים, במידה שנברא את עצמנו, את היחידים ואת העם, אדם, בה במידה יבָראו מסביב לנו גם ערבים עומדים על הגובה של חיים אנושיים ויחסים אנושיים. להמשיך לקרוא

עולה וצפה שאלה מחרידה: מה יהיה מזה?

מקור: מכתבים מארץ ישראל, נדפס בירחון הרוסי "החיים העבריים", 1904

הפסימיים שבנו מתאוננים שבא"י נעשה מעט או כמעט לא כלום לעומת המרץ הגדול והרכוש שהוציאו בשבילה. אך זהו לא העיקר. גם אם רק מעט נעשה וגם אם המעט לא יפה נעשה, בכל זאת כדאי הוא כל מה שהוציאו עליו. בשביל תנועה גדולה שכזו, כמו תחיית ארץ מתה, העיקר היא ההתחלה, היקיצה הראשונה לחיים. בכל המאמצים שהוקדשו לתכלית זו יצא ההפסד בשכר, אם רק הניסיון איננו עָקר. גם השגגות והזדונות של איזה עסקנים, שמוכרחים להיות בכל ניסיון גדול, גם הם באים בחשבון בתור אקטיב. הרע נמצא לגמרי בעניין אחר שמתגלה תכף לעיני האיש שבא הנה ברצון מוחלט להתיישב בארץ ולעבוד בה. להמשיך לקרוא

הציונות כולה היא דבר בלתי אפשרי. ולא רק הציונות, אלא כל תנועה של חופש היא בראשיתה אוטופיה, דבר בלתי אפשרי!

מקור: מכתבים מארץ ישראל, נדפס בירחון הרוסי "החיים העבריים", 1904

מה המה כוחותינו ואמצעינו? לעת עתה צריך להגיד ישר: אפס. יש בין התושבים שבא"י איזה יחידים בודדים, יש יחידים אחדים מהצעירים שעלו הנה – וזהו הכל! ואילו היה הקומץ הזה מתאחד וניגש לעבודה! וגם אמצעים מועטים מאוד וגם אלה לא נתבררו עדיין.

…אנחנו צריכים עוד לזכור שהעבודה שלנו תספיק לכל הפחות לדור שלם, ולא אנחנו נגמור אותה, אך עצם העבודה בכיוון שכזה תנחילנו חיים וכוחות. להמשיך לקרוא