הכפירה הגדולה, המקורית, בת הצער הגדול והמחשבה המחפשת הגדולה, היא פוריה ויוצרת לא פחות מן האמונה הגדולה

מקור: האדם והטבע, הפועל הצעיר, אייר תר"ע

אפשר לאמור, כי לא הכפירה כשהיא לעצמה מסוכנה, כי אם הכפירה הקטנה, העניה, שאין לה שורשים עמוקים בנפש הכופר ולא במוחו, אלא שהיא נזרעת על ידי כל רוח, הנושאת זרע קל זה על כנפיה, וצומחת, כקוצי מדבר אלה, במקום שאין מזון לצמחים יותר מעולים. הכפירה הגדולה, המקורית, בת הצער הגדול והמחשבה המחפשת הגדולה, היא פוריה ויוצרת לא פחות מן האמונה הגדולה. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

האדם מוכרח סוף סוף להרוס את חומותיו, לצאת לחופשי, אם לא נגזרה עליו כליה

מקור: הקונגרס, הפועל הצעיר, חשון תרע"ד

קשה הצמצום ל"אני", אבל לא מסוכן. מסוכנה ההתבטלות בפני אחרים, האורבת לרגלי הצמצום במקום ששחרור ה"אני" מן הצמצום באה בכוחם של אחרים, בהשפעת דעותיהם, יצירותיהם, רוח חייהם של אחרים, ולא בכוח ה"אני" עצמו. ההתבטלות היא רעל ממית, שאין הצלה ממנו לא בזכות אבות ולא בזכות עצמו. להמשיך לקרוא

פה חידוש החיים ותיקון האדם, תיקון הכלל ותיקון היחיד – דבר אחד, עבודה אחת

מקור: לחברי ברוח המנוצחים, אדר ב' תרע"ט

לא לשם הסוציאליות באנו לארץ ישראל, ולא לשמה באנו לעבוד ולחיות בעבודה. לא על פי תורות ולא על פי "שיטות תכסיסיות" אנחנו חיים, ולא על פי תורות או "שיטות תכסיסיות אנחנו שואפים למה ששואפים ועובדים מה שעובדים. חיים אנחנו מתוך עצמנו ושואפים מתוך חיי עצמותנו. נחיה, – וגם תכסיסים נלמוד מתוך החיים, אבל תכסיסים מתאימים למה שאנחנו מבקשים. להמשיך לקרוא

המידה, שקוראים לה איגואיזמוס […] אינה מידה יתירה של חיים

מקור: לבירור רעיוננו מיסודו, מעברות, תמוז-אב תר"פ

המידה, שקוראים לה איגואיזמוס, המידה של מציאת סיפוק במילוי התאוות הגופניות לבטלה וכן במילוי תאות הכבוד, השלטון וכדומה אינה מידה יתירה של חיים. מי שחי כך חי אולי יותר (וגם זה עוד עומד בצריך עיון) את הספירות התחתונות ולכל היותר גם את הספירות הבינוניות, אבל לא את הספירות העליונות של עצמו, אותן הספירות, המפולשות לעצם החיים וההוויה העולמיים, וממילא אינו חי את כל עצמו, ואפילו לא את רוב עצמו.  הוא אינו חי את עצמו יותר, כי אם הרבה פחות, למשל, ממי שאוהב מוסיקה, עוסק בה ויוצר בה, והיא נותנת לו יותר ממה שיכולות לתת הרבה תאוות לבטלה או לרע לאחרים. להמשיך לקרוא

כוחנו ביצירה, ובה, כאז כן עתה, גם זכותנו על הארץ וצדקת תביעתנו עליה

מקור: לבירור רעיוננו מיסודו, מעברות, תמוז-אב תר"פ

מה שיש לעשות בזה יתברר במידה שניקָלט בארץ בישיבה על הקרקע, בעבודה, שנעבוד אותו, בתעשיה, בתרבות, ביצירה. היחס החיוני, האנושי בינינו ובין הערבים ייקבע מתוך החיים ובכוח החיים, ולא במשא ומתן בדיבור או בדפוס, לא בפוליטיקה, אם פוליטיקה בורגנית או פוליטיקה על פי התורה הסוציאלית. במידה שנברא בארץ חיים אנושיים, במידה שנברא את עצמנו, את היחידים ואת העם, אדם, בה במידה יבָראו מסביב לנו גם ערבים עומדים על הגובה של חיים אנושיים ויחסים אנושיים. להמשיך לקרוא

בני האדם, רובם ככולם אינם לא טובים יותר מדאי ולא רעים יותר מדאי

מקור: הסופרים והעובדים, לרגלי התייסדות אגודת הסופרים, מעברות כרך שלישי, חוברת ו', תרפ"א

הרוב הגדול של בני האדם, רובם ככולם אינם לא טובים יותר מדאי ולא רעים יותר מדאי, לא אידיאליים יותר מדאי ולא מטריאליסטיים יותר מדאי. הם טובים או אידיאליים, לפעמים במידה גדולה מאוד, בשעה שהרוח שבגלגל נשמתם, שבסביבתם טובה או אידיאלית, והם רעים או מטריאליסטיים – שוב לפעמים עד לקיצוניות, קיצונים באכזריות, כמו למשל באוקראינה, בפולין, באונגריה או מטריאליסטים קיצונים כמו במקומות אחרים – בשעה שהרוח רעה או מטריאליסטית. להמשיך לקרוא

להשתלט – כלומר להשתחרר השתחררות גמורה מסבל הקפיטל, מהשאיפה אליו

מקור: מכתבים מארץ ישראל, מכתב שלישי. [המכתבים נכתבו באידיש בתחילת המלחמה ונדפסו בעיתון היהודי גרמני "דער-יודע"]

יודע אני שהאומר יאמר על נקלה, בבטחת אנשים מלומדת כל כך: הקפיטליזמוס, הממשלות – הם-הם האשמים. אולם מי הוא הקפיטליזמוס, מי הן הממשלות, אם לא העמים עצמם? התוכל להיות ממשלה בלי עם? היתקיים קפיטל בלי פועלים? העם, כוח העם, הוא המושל תמיד בכל שלטון שהוא, אף בשלטון העריצות. ואם השלטון הוא רע, הרי זה אומר כי אין העם מכיל די הכרה או די רצון. רצון בכדי להגיע לשלטון טוב מזה. להמשיך לקרוא