שוכחים אנו, כי באים אנו לא רק לגדל צמחים ובהמות, כי אם גם לגדל בני אדם

מקור: חשבוננו עם עצמנו, בשעה זו, קובץ ג', תרע"ו

רואה אני, כי תפקיד ההנהלה מקלקל את האדם. המנהל – או המנהלים – רואה את עצמו, וגם רבים אחרים רואים אותו, כאילו שקול הוא כנגד כל העובדים. ואם יש דין ודברים בינו לבינם, הרי נחשב הדבר כדין ודברים בין צדדים שווים. מובן, כי האחד שאינו תלוי בדעת הרבים ושהוא אחראי רק לעצמו, אין לו צורך בצדקת יתרה למען יצדק נגד הרבים, התלויים הרבה בדעתו…

הערכה זו שבין המנהל והעובדים, שנבראה בשם המשמעת, אולי יפה כוחה במקום שבו העובדים אינם יותר הרבה מבהמות משא. ואולם במקום שהעובדים הם עיקר במשק, כאן אין המנהל אלא אחד מן העובדים הממלא תפקיד מיוחד להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

להחיות את הלאומיות, לחדש את רוחה ואת צורתה, לברוא אותה בריאה חדשה

מקור: לברור עמדתנו, תמוז תרע"ט

רעיוננו בכל מה שאנחנו מבקשים ובכל מה שאנחנו עושים – אחד. לא רעיון אחד בשתי צורות: סוציאליות ולאומיות, כי אם רעיון אחד מתוך עצם החיים: האומה. להמשיך לקרוא

בחיים, בעבודה, וביצירה נקנה או נאשר את זכותנו ההיסטורית על הארץ

מקור: עבודתנו מעתה, מעברות, כרך ב', חוברת ט, תרע"ט (1918)

התנאים העיקריים להגשמת שאיפתנו הם, כמובן, הארץ והעבודה. אולם, אם עד עתה, עד לפני המלחמה, היה עלינו רק לקנות זכות על האדמה בכוח העבודה, הנה עתה, עם המצב החדש, עלינו לברר עוד לעצמנו (וגם לאחרים) את זכותנו הלאומית על הארץ ואת מצבנו המדיני בתור עם הארץ. להמשיך לקרוא

העבודה לחידוש החיים היא ביסודה עבודה לתיקון האדם מיסודו, לתיקון האדם העובד

מקור: לבירור רעיוננו מיסודו, מעברות, תמוז-אב תר"פ

היש פה באמת מלחמת המעמדות במובן הפשוט של המלה, מלחמת שני צדדים בעלי אינטרסים שונים על אינטרסיהם?  היוצאים להילחם מצד אחד הקפיטליסטים ומצד שני – העובדים, הפרולטריון?  האם השוטרים, הצבא ובכלל כל הכופים בפועל ממש את העובדים לקבל את מרותם של הקפיטליסטים ונלחמים בהם, בשעה שהם דורשים צדק ומשפט, הם הקפיטליסטים או מקרב הקפיטליסטים?  האם הם אינם עובדים בני עובדים, פרולטריים ממש כאותם שהם נלחמים בהם? הוי אומר, לא מלחמות הקפיטליסטים בפרולטריון פה, כי אם מלחמות הפרולטריון בפרולטריון רק על פי צו של הקפיטליסטים.  ובמה כוחם של הקפיטליסטים גדול לצוות?  להמשיך לקרוא

החיים הם תנועה, שטף. דומים הם החיים למדרון זקוף, אין בהם עמידה: או עלייה או ירידה

מקור: יסודות לתקנות למושב עובדים, הפועל הצעיר, תרפ"ב

מכאן – אותה העמדת התחדשות החיים על התחדשות האישיות והמשפחתיות בחיים הציבוריים – השוויון המבוקש בין החברים. אומרים: אין שוויון מוחלט בין בני-אדם. אולם הדבר תלוי בזה, במה רואים את הנושא למידת השוויון.  בקומה, בצורה, בכוח, ביופי וכו' בוודאי אין שוויון, אבל פה הנושא למידת השוויון ממין אחר.  אם יש לכל חבר האפשרות להביא לידי גילוי את כל עצמותו, לברוא את חייו ועולמו על פי דרכו, הרי זה שוויון גמור. להמשיך לקרוא

העיקר הוא לא העסק ואפילו לא האדמה, כי אם האדם – האדם שבעבודה

מקור: מכתב לגליקין [מנהל חוות מגדל. אב"צ], מגדל, ט"ז סיון תרע"ב

טעות יסודית מונחת בהשקפת רוב "בוני היישוב", כלומר בהשקפת רוב נותני העבודה שלנו על אלה שבאו לעבוד בארץ-ישראל. נותני העבודה מביטים על העובדים כעל "פועלים" במובן המקובל, ובמובן זה הם שואפים לקבוע את יחסם ההדדי. הפועל אין לו אלא לעבוד ולעשות מה שמצווים לו, ונותן העבודה אין לו אלא לצוות ולשלם שכר עבודה, ולפעמים גם לתת לפועל דירה, ולפעמים גם מזון – הכל לפי התנאים. מלבד העבודה והמשמעת דורשים מאת הפועל עוד מילתא זוטרתא – יחס של כבוד, בעוד שמצד נותן העבודה די ביחס שאין בו עלבון גס. להמשיך לקרוא