בארץ עתידנו, פושטת תחייתנו צורתה האבסטרקטית, צורת אידיאל רחוק, ולובשת צורה של תנועה חיה

מקור: פיתרון לא רציונלי, הפועל הצעיר, סיון-אב תרס"ט

העיקר, שאסור להסיח דעת ממנו, הוא, כי פה יש לנו עסק עם החיים הבלתי אמצעיים, כי פה,  בארץ עתידנו, פושטת תחייתנו צורתה האבסטרקטית, צורת אידיאל רחוק, ולובשת צורה של תנועה חיה, של חיים בהווה. פה כל עבודה המכשירה ומשביחה את החיים של הכלל ושל הפרט, היא עבודת התחייה. וכן כל חזיון חברותי, קולטורי, ספרותי, המכניס קרן אור לתוך החיים, מכניס באותה מידה קרן אור לתוך תחייתנו, וכן להפך. כל המפריע את מהלך החיים הכלליים והפרטיים, כל המחשיך את קרני האור שבהם, כל הגורם ריקבון, או מקיים הריקבון שישנו, הוא מפריע ומחשיך את התחייה. מובן, כי את הטוב צריך לקבל ולעזור להתפתחותו, ועם הרע צריך להלחם ולבער אותו מן החיים: שהרי זהו עצם החיים, כלומר עצם התחייה. גם עבודתנו המדינית, גם הרחבת הישוב, בכלל כל עבודת הגאולה, בשביל להיות עבודה חיה, פורייה, צריכה לצאת לא רק מתוך דרישת האידיאל בלבד, כי אם מתוך עצם החיים, הבאים להגשים את האידיאל, לא רק מתוך תנועת הרצון, מתוך שאיפה חיה בלבד, כי אם מתוך תנועה חיה של גוף חי, אשר התנועה המכנית באה אצלו בבת אחת ובמידה אחת עם  התנועה הרצונית.

[…]

פה אין אנו עוסקים בתחיית הרוח בלבד, כי אם בתחיית החיים בכל מלואם. פה אנו חיים – ועובדים עבודת התחייה על ידי החיים, ורק על ידי החיים. פה צריך העובד לחיות, לעבוד, להתפרנס, ולהרגיש את מנעמי החיים ואת מרירותם וגם את הטפל שבהם, לקבל דחיפות מן החיים וגם לטיפות ולהשיב עליהם, לשמוח וגם לסבול – בכלל לפעול ולהתפעל בשביל לחזור ולפעול. פה הכל עולה בחשבון – לא רק עבודת הקודש, כי אם גם עבודת החול.

[…]

העבודה היא גדולה ועשירה, רחבה מני ים ועמוקה מתהום וקרובה מאוד לכל בעל נפש לעשותה כפי מידת יכולתו. פה יש מקום לכל כוח, לכל כשרון, לכל מחשבה והרגשה, לכל מעשה. גם למלחמת דעות יש פה מקום, – כמובן, למלחמת דעות ולא למלחמת דברים. מי האיש החפץ חיים חדשים ימצא פה את תפקידו, את חייו, את עצמו.

[…]

בזמן הזה, הרי אין צורך להוכיח, כי האינדיבידואליות מפותחה אצלנו במידה שאין למעלה ממנה. תחייתנו הלאומית לא תבוא איפוא אלא בדרך זו, כלומר רק מתוך תחיית הפרט ורק עלי ידי אידיאלים אנושיים גדולים. בכל אופן ברור, כי פה על כל אחד מאיתנו, המבקש את דרכו ודרך עמו בהכרה ברורה, לבקש קודם כל תחיית עצמו ותחיית החיים של עצמו. פה אני חי – ועובד עבודת התחייה על ידי החיים. כמובן, פה אני מבקש חיים חדשים, גם בעבודה אני מוצא חיים, כלומר חיים חדשים: לולא כן, לא הייתי עובד. זהו העיקר. אם אני מבקש חיים חדשים באמת, כלומר אם אין זה פרזה ריקה, הרי עלי קודם כל לעזוב את ההשקפה הרגילה על צרכי החיים, על נעימות החיים, על הרחבת החיים – על טעם החיים. אם טעם החיים לא נשתנה אצלי, אין לי מה לבקש חיים חדשים כי לא אמצאם. חיים חדשים – הרי זה קודם כל טעם חיים חדש

[…]

בכל אופן, הלא צריך העובד לברר לעצמו, מה הוא רוצה. לעבוד – והדר לחיות? או: אעבוד אני – ואחרים (הכלל או הדורות הבאים) יחיו? מסופקני אם רעיונות מעין אלה מביאים טובה לעולם. רעיונות מעין אלה מסיחים את דעתו של אדם מחיי שעה, שיש בהם חיי עולם במידה שיש בהם חיים, כלומר התחדשות החיים. העובד, המבקש חיים חדשים לעצמו, הלא הוא מבקש אותם לא בשמים ולא באויר, כי אם באותם החיים שהוא בא לחדש, באותה העבודה ובאותם התנאים שהוא עובד וחי בהם, באותם האמצעים לחיות שהוא מבקש, באותה ההתאמצות, שהוא מתאמץ להסיר את המכשולים מעל דרכו, באותן הדרכים החדשות, שהוא מנסה להתכונן בהן.

[…]

אולם הבא לשם "חיי עולם" – למה לו כל זה? הרי אני מבקש חיי עולם – והרי אני השה לעולה! או הריני כפרתו של עם ישראל! כלומר אני מקריב את חיי השעה שלי, כלומר אינני חי. גבורה רואים בזה. אולם באמת יש בזה פסיביות ידועה, כוח התמדה של החלטה, אחת. הגבורה היא אקטיבית. וחיים חדשים דורשים אקטיביות בלתי פוסקת… פסיביות כזו לא תביא לעולם לידי תחיה. להפך – היא מביאה לידי ריפיון ידיים ולבסוף לידי ירידה רוחנית. את הדבר הזו אנחנו רואים פה בפועל. ואין כל פלא. הירידה היא כמעט הכרחית. הקרבן או המתנדב הלא מוכרח – לפי השקפתו – לותר על הרבה ערכים שבחיים, אשר במובן ידוע אפשר לומר עליהם, כי הם כל האדם.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s