אנחנו לקינו בעבודה […] ובעבודה נרָפא

מקור: העבודה, הפועל הצעיר, אלול תרע"א

מעתה צריך להיות האידיאל הראשי שלנו – העבודה. אנחנו לקינו בעבודה (אינני אומר "חטאנו" – כי לא באשמתנו באנו לידי כך), ובעבודה נרָפא. את העבודה צריכים אנחנו להעמיד במרכז כל שאיפותינו, לייסד עליה את כל בניננו. אם רק נעשה את העבודה כשהיא לעצמה לאידיאל, יותר נכון, אם רק נביא לידי גילוי את האידיאל של העבודה, נוכל להרפא מהנגע אשר דבק בנו, נוכל לאחות את הקרע, שנקרענו מעל הטבע. העבודה היא אידיאל אנושי גדול, אידיאל של העתיד – ואידיאל גדול הוא במובן זה שמש מרפא. אם אמנם אין ההיסטוריה מכוונת ללמד, להרביץ תורה, אבל מי שעיניו בראשו יכול וצריך לקחת תורה מפיה. ואנחנו יכולים ללמוד מכל מצבנו בעבר ובהווה, כי אנחנו צריכים להיות הראשונים בדבר הזה. אנחנו צריכים לעבוד כולנו.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “אנחנו לקינו בעבודה […] ובעבודה נרָפא

  1. ולא פחות מכך, העבודה היא פעולת יצירה של האדם. מרקס אומר שהאדם נבדל מן החיה בעבודתו – בכך שהוא מבצע פעולה תכליתית.

    • אם נבדוק לעומק ניראה שהחיה אכן עובדת על הקיום שלה ניראה שיש חיות עובדות ללא הפסקה למחיה שלהם עם זה ציד או בניית קן לאגור מזון לחורף לדגור להגן על הגוזלים וכו'
      אני חושב שאנו שונים מהחיה בגלל שאנו ידועים ללמוד וחייבים מסגרת והכי חשוב אדם חייב אמונה.

      • אין ספק שגם החיה פועלת לקיים את עצמה. מכיוון שהוספת את ההערה ביחס להתייחסות שלי למרקס, אני חושב שכדאי לנסות להבהיר את ההבדל שמסמן מרקס בין עבודת האדם לעבודת החיה (עם הסתייגות שהידע המודרני על חייהן של החיות הוא עשיר בהרבה ביחס למה שהכיר העולם בתקופתו של מרקס) – בעיקר – מודעות האדם לתהליך עבודתו, הגיוון העצום של מעשיו, ועמידתו בצורה חופשית אל מול תהליך העבודה ותוצריו:

        "אין הדברים אמורים כאן בצורות ראשונות של העבודה, הבאות מתוך נטיות שביצרים. אנו מניחים את העבודה בצורה זו המיוחדת לאדם בלבד. עכביש מבצע כמה עשיות, שיש בהן משום דמיון לפעולת האורג; ודבורה בונה את תאי-השעווה שלה, ומביישת בכך לא אחד מן הבנאים מבני-אדם. ואולם גדול כוחו של הגרוע בבנאים מכוחה של המעולה בדבורים – בכך, שהלה עמד ובנה כבר את התא במוחו, לפני שהוא בא לבנותו בשעווה. בסופו של תהליך העבודה באה לעולם תוצאה, שעם תחילת התהליך כבר היתה קיימת בדימויו של הפועל, הווה אומר, כבר היתה לה הוָיה אידיאלית. ולא זה בלבד שגורם הוא לידי שינוי צורתו של הטבעי; מגשים הוא בטבעי זה גם את תכליתו הוא, הידועה לו, והיא הקובעת את דרך עשייתו ואופנה בגזירת חוק ועליו לכוף את רצונו בפניה. וכפיפות זו אינה מעשה בודד בלבד. בצד יגיעת אבריו הפועלים, דרוש לכל משך העבודה הרצון התכליתי, זה שמתגלה כשימת לב; ואותה שימת הלב דרושה במידה יתרה, ככל שעצם תוכנה של העבודה ואופן ביצועה עשויים פחות למשוך את לבו של הפועל, היינו, ככל שפוחתת הנאתו בעבודה כמשחק כוחותיו הוא, הגופניים והרוחניים. "

        "חיי האדם כיצור בן-מינו תחילתם הפיזית היא בכך שהאדם (ממש כחיה) ניזון מן הטבע הלא-אורגני, והאדם הוא יצור אוניברסלי יותר מן החיה בה במידה שתחום הטבע הלא-אורגני שממנו הוא ניזון הוא אוניברסלי יותר. "

        "החיה ופעילות החיים שלה, חד הם. אין היא נבדלת מהם. היא זהה עם פעילות החיים שלה. האדם עושה את פעילות-חייו עצמה למוּשא של רצונו ושל תודעתו. יש לו פעילות חיים מודעת. אין היא היקָבְעוּת, שעִמָה הוא מזוהה באורח בלתי-אמצעי. פעילות החיים המודעת מאבחנת את האדם מפעילות החיים של החיה. רק בתורת שכזה האדם הוא יצור בן-מינו. לשון אחר: הוא יצור בעל הכרה, דהיינו, חייו עצמם הם מושא בשבילו רק משום שהוא יצור בן-מינו. רק מסיבה זו פעילותו היא פעילות חופשית. העבודה המנוכרת הופכת יחס זה על פיו בכך שהאדם, משום שהוא יצור בעל הכרה, הופך את פעילות חייו, את מהותו, כאמצעי לקיומו גרידא. "

        "אמת שגם החיות יוצרות. הן בונות קינים, מקומות מגורים, כמו הדבורה, הביבר והנמלה. אולם החיה יוצרת אך ורק מה שהיא זקוקה לו באורח בלתי אמצעי בשביל עצמה או בשביל ולדותיה; היא יוצרת באורח חד-צדדי, ואילו האדם יוצר באופן אוניברסאלי; היא יוצרת אך ורק תחת לחצם של צרכים פיזיים בלתי אמצעיים, ואלו האדם יותר אף כשהוא חופשי מצרכים פיזיים ויוצר האורח אמיתי אך ורק תוך חירות מצרכים אלו; החיה יוצרת את עצמה, ואילו האדם יוצר מחדש את הטבע כולו; מוצרה של החיה שייך באופן בלתי-אמצעי לגופה שלה, ואילו האדם ניצב חופשי מול מוצרו. החיה צרה את עצמה לפי מידתו וצרכיו של המין שהיא שייכת אליו, ואילו האדם יוד ליצור לפי מידתו של כל מין ולהתאים בכל מקום את קנה המידה הטבוע במושא; לכן יכול האדם ליצור אף לפי חוקי היופי."

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s