עולה וצפה שאלה מחרידה: מה יהיה מזה?

מקור: מכתבים מארץ ישראל, נדפס בירחון הרוסי "החיים העבריים", 1904

הפסימיים שבנו מתאוננים שבא"י נעשה מעט או כמעט לא כלום לעומת המרץ הגדול והרכוש שהוציאו בשבילה. אך זהו לא העיקר. גם אם רק מעט נעשה וגם אם המעט לא יפה נעשה, בכל זאת כדאי הוא כל מה שהוציאו עליו. בשביל תנועה גדולה שכזו, כמו תחיית ארץ מתה, העיקר היא ההתחלה, היקיצה הראשונה לחיים. בכל המאמצים שהוקדשו לתכלית זו יצא ההפסד בשכר, אם רק הניסיון איננו עָקר. גם השגגות והזדונות של איזה עסקנים, שמוכרחים להיות בכל ניסיון גדול, גם הם באים בחשבון בתור אקטיב. הרע נמצא לגמרי בעניין אחר שמתגלה תכף לעיני האיש שבא הנה ברצון מוחלט להתיישב בארץ ולעבוד בה. כשהוא רק ייגש להכיר את ההתיישבות בארץ ולעבוד בה. כשהוא רק יגש להכיר את ההתיישבות ואת בני המושבות הוא רואה, כי אלה שבאו לפני איזה זמן בתור חלוצים אידיאליסטים ראשונים עומדים נכשלים. ידי אחדים רפו ואחרים פשוט נתנבלו. ואלה יחד, כשהם פוגשים את העולה שיש בו די כוח ורצון לעבוד מנבאים לו, כי סוף סוף גם הוא ייעף, גם ידיו תרפנה, או מה שיותר רע – גם הוא יתנבל. ואי אפשר שלא לשים לב לנבואתם. הלא הם אנשים בעלי ניסיון, שעשו וסבלו בשביל האידיאל אולי הרבה יותר מאשר יוכלו העולים החדשים לעשות ולסבול, ואעפי"כ הגיעו לידי כישלון זה! צריך להיות אידיאליסט "קצר רואי" כדי שיוכל לנחם את עצמו לאמור: אנכי אעמוד בכל הניסיונות. כנראה יש סיבות שהן חזקות מכל הביטחון שאדם בוטח בעצמו, אם הכוחות ההם (של החלוצים הראשונים) לא עצרו כוח לנצח. והנה עולה וצפה שאלה מחרידה: מה יהיה מזה? מה סופו של זה? מה יהיה אם אנחנו אחרי הראשונים נלך ואחרינו עוד אחרים יבואו וגם סופם יהיה כמונו, במה יגמר הדבר? ומה צריך לעשות?

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s