לחשוב בעיקר על רקמת חיים חדשים, נעלים, מקוּוים, ולא על הפיכת פני הארג הישן המשומש והדהה לצדו השני

מקור: מכתבים מארץ ישראל, מכתב רביעי. [המכתבים נכתבו באידיש בתחילת המלחמה ונדפסו בעיתון היהודי גרמני "דער-יודע"]

אם נגש אל שאלתנו מאיזה צד שהוא – מן הצד המדיני, הכלכלי או הרוחני – תמיד נראנה עוסקת בשאיפה אל חיים, תמיד היא דנה על חידוש יסודי של המציאות העלובה, שמלאה עד עתה בהכרח את מקום החיים. כי קיום של פרזיטים הניזונים מחיים זרים, מעמל כפיים זרות, ממחשבת מוח זר ומהרגשת נשמה זרה – אינם חיים. עלינו לחתור בכל ההתאמצויות והאפשרויות אל חיינו העצמיים, אך מכיוון שאנו באים לידי הכרה כזאת, מכיוון שאנו לומדים להשיג את החיים השגה עצמית דרך ה"אני" שלנו הטועה גלמוד וערטילאי ומחפש את חייו ואת עולמו, – מייד אנו רואים ראיה ברורה שזקוקים אנו לנקודה אחת בעולם, לכברת-ארץ אחת על פני כל האדמה אשר תוכל להקרא ביום מימים על שמנו, מקום שנוכל ליצור חיים חדשים ברוחנו ובידי עצמנו. והחיים האלה אשר יווצרו על ידינו ומתוכנו ישפיעו כהזרקת סם על כל אברי האורגניזמוס שלנו בכל המקומות אשר הם מפוזרים ומפורדים שם; כוח חדש יכנס באורגניזמוס לברוא מחדש את חייו בצלם ובדמות נשמתו החיה. עד שתבוא השעה המקוּוה ונזכה לגאולה שלמה.

ושוב אנו נפגשים כאן בנקודה שניה, שמבחינה ידועה היא גם נקודה מרכזית, אשר בה נוכל להתאחד למעשה.

אין כוח בעולם אשר יקשר אנשים זה אל זה כיצירה המשותפת. משום שאין כוח אשר יחיה את האדם ככוח היצירה. אדם היוצר חיים יוצר גם את עצמו מחדש, יוצר את ה"אני" שלו. אדם היוצר עצמו מחדש – יוצר גם חיים חדשים.

לא באמצעות ויכוחים ולא על ידי משא ומתן נוכל לבוא לידי הבנה הדדית, בכדי שאפשר יהיה לנו לעבוד בעבודה לאומית אחת. ההבנה תבוא רק מתוך העבודה עצמה, מתוך יצירת חיים חדשים. יעשו היהודים בכל אתר ואתר את עבודתם המקומית. זה לחוד. אך לפנינו, לפני כולנו, עומדת עבודה לאומית אחת כבירה: ליצור לנו פינה מיוחדת עצמית לחיים לאומיים עצמיים. ולעבודה זו נוכל לגשת מיד כהיפסק המלחמה. התחלה כל שהיא הלא קיימת כבר בארץ ישראל (עתה חנוקה התחלה זו, רוחות רעות דיכאוה. אבל בלבנו תקווה כי בנתיים תשוכנה רוחות-הזעם והנטע הרך ישוב לחיות ולפרוח, יען כי חי הנהו).

[…]

ובכן – ארץ-ישראל.

מה יש ביד היהודים שבארצות הגולה לעשות בשביל ארץ ישראל? מה תוכל ארץ-ישראל להעניק לארצות הגולה?

[…]

המתת הראשונה, ואולי גם הכי חשובה, היא נתינת ההכרה בנפש שחיים אנו, שיוצרים אנו את חיינו, שמהווים אנו מציאות-מה, שמסוגלים אנו למעשה שהוא. כבר נָשִינו טעם החיים האמיתיים, חיים של עם חיי. וכאן שב אלינו חוש זה מחדש. אמנם פעוטים הם חיים אלה, זעירים זעירות מיקרוסקופית, טיפה בים, – אך בכל זאת טיפת-חיים היא! הלא תבינו את ערך הדבר! כל חיים ראשיתם מיקרוסקופית ומתחילים להתרקם מן התא, ממיקרואורגניזמוס. חשוב רק שהטיפה תכיל חיים ותהיה מסוגלת לגדול. טיפת-חיים אחת יוצרת יצירה חיה יותר מאשר עלול לעשות זאת ים גדול מלא מים, וכדומה.

[…]

מזה אנחנו למדים שהעבודה נהיית כאן לאומית אף מבחינה אחרת, יותר נעלה, וכמובן – שוב במידה מיקרוסקופית. העבודה איננה עומדת כאן על קרקע כלכלי בלבד. המלחמה בעד העבודה אף היא אינה נושאת כאן אופי של מלחמת מעמדות. תכנה הוא לאומי טהור. זו היא מלחמה בעד העבודה וכנגד הפרזיטיות. מובן מאליו כי עוד מוקדם הדבר לקבוע מסמרות בעניין זה. כי לעת-עתה אין כאן אלא התחלה, טיפה בים. ואף על פי כן – מי יודע? אולי תלוי הדבר בעצמנו, אשר יוָצר כאן דבר-מה חשוב וחדש.

[…]

כי בארץ ישראל אסור שאדם יתפרנס מן האדמה אם אין הוא עובד עליה בעצמו יחד עם בני משפחתו (ולו אף מטעם זה, שאין לעם העברי בארץ-ישראל די אדמה – כי ירשה לעצמו רחבות מיותרת זו לגדל בעלי אחוזות מפונקים). אם יש אדמה ברשות מי שהוא הרי הוא ובני משפחתו מחוייבים לעבוד אותה ורק במקרים ידועים כשהידיים העצמיות אינן מספיקות רשאי הוא לקחת לו עוזרים ומובן מאליו שאלה צריכים להיות יהודים. אם לאמת, צריכה האדמה בארץ-ישראל להיות קניין-הלאום. זהו עיקר הרעיון של הקרן-הקיימת, ואולם לא פחות מזה חשוב הוא עיקר-העבודה. קרקע לאומי ועבודה לאומית – אלה הם שני פנים של עניין אחד. אך בשעה זו אנו עומדים קודם כל על תביעת העבודה הלאומית והיא אשר תביאנו בהכרח לקרקע לאומי. כי זה הדבר הראשון שהעם העברי מבקש, או צריך לבקש כאן בארץ-ישראל: ליצור חיים בידיים עצמיות ולא מעשה פרזיטים. הפרזיטיות הרי פירושה שוב – גלות. העם העברי רשאי לדרוש עבודה עברית בכל מקום בארץ-ישראל. דרישה זו, השפעה זו, היא אחד הדברים שהיהודים בארצות-הגולה מסוגלים לעשות בשביל ארץ-ישראל, אחד הדברים העושים אותם שותפים לחיינו וליצירתנו בארץ-ישראל.

[…]

ואולם המתנה בחשובה ביותר שיהודי הגולה צריכים ויכולים לתת, היא – משלוח כוחות צעירים לכאן, אשר יבואו לעבוד וליצור את חייהם. וכל מה שהכוחות יהיו מרובים יותר ועשירים יותר בנפש, כך יגדל ערך המתנה. לא רק לידיים אנחנו זקוקים כאן, – אנו מתפללים שיחד את הידיים, אשר תעבודנה מתוך מאמץ, תהיה גם נשמה אשר תחייה חיים מאומצים, עשירים, נעלים; תעבוד גם מחשבה אשר תאיר הארה מאומצת את כל צורת-העבודה, את כל פני החיים, את כל הסבל והמצוקות. אנו מניחים כיום את הבסיס לבניין חיינו החדשים ונחוץ הדבר שהבסיס הזה יבנה אבנים גדולות, מוצקות. כוחות דורשת ארץ-ישראל מאת העם העברי, כוחות כבירים, עשירים, רכוש רוחני; רכוש חומרי לא יעשה כאן כלום בארץ-ישראל, בכל אופן לא ייצור כלום. אם נוציא מן הכלל את הקרן הקיימת לעם ישראל ושאר מוסדות ממין זה המשמשים את הקרקע הלאומי, נוכל כמעט לאמור שארץ-ישראל פונה אל העם העברי בשאלה ששאל אברהם אבינו: "תן לי את הנפש והרכוש קח לך!"

בכלל יהיה הדבר לקו לפנינו, בשעה שאנחנו ניגשים לאיזו פעולה שהיא בארץ-ישראל, לשאוף יותר ליצירה מאשר לעשייה סתם; לחשוב בעיקר על רקמת חיים חדשים, נעלים, מקוּוים, ולא על הפיכת פני הארג הישן המשומש והדהה לצדו השני. ארץ ישראל היא יותר משמלת-חג ישנה, יותר ממקור-מחייה טוב, מדבר-קבלנות טכני. אליה צריך לגשת בקנה-מידה גדול אנושי-מקיף, קוסמי: באותו קנה-מידה שנשתמר בחלומותינו הישנים על הגאולה ועל ארץ-ישראל. כי בזה שמורה כל זכותנו על ארץ-ישראל, בזה עצור כל כוחנו למען ארץ-ישראל. כוח אחר חוץ מזה אין עִמנו. אך כוח זה הוא עצום למדי, אם רק נדע להכיר אותו ולדלות אותו. בקנה-מידה קטן לא נפעל כאן מאומה. אפילו מקור-מחייה  הגון – בשביל האומה, כמובן –  לא ניצור בו. בצדקת הנחה זו אפשר להיווכח על נקלה ובבהירות כשנתבונן אל מה שהוקם כאן בקפיטלים עצומים ובקני-מידה קטנטנים. בכך אך חורבן תחת בניין; אך גלות תחת התחדשות. מה שיש לו ערך אמיתי בכל מפעלי הבניין הקודם נוצר על ידי אנשים כבני ביל"ו, אשר לעיניהם היה עוד קנה המידה הגדול.

לא ארבה לדבר בזה, כי אף עניין זה הוא מן הדברים שאינם ניתנים להוכחה. רק האיש אשר ניגש להעריך את חייו בקנה מידה גדול ישיג את העניין בלא כל הוכחות שהן.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s