העיקר הוא לא העסק ואפילו לא האדמה, כי אם האדם – האדם שבעבודה

מקור: מכתב לגליקין [מנהל חוות מגדל. אב"צ], מגדל, ט"ז סיון תרע"ב

טעות יסודית מונחת בהשקפת רוב "בוני היישוב", כלומר בהשקפת רוב נותני העבודה שלנו על אלה שבאו לעבוד בארץ-ישראל. נותני העבודה מביטים על העובדים כעל "פועלים" במובן המקובל, ובמובן זה הם שואפים לקבוע את יחסם ההדדי. הפועל אין לו אלא לעבוד ולעשות מה שמצווים לו, ונותן העבודה אין לו אלא לצוות ולשלם שכר עבודה, ולפעמים גם לתת לפועל דירה, ולפעמים גם מזון – הכל לפי התנאים. מלבד העבודה והמשמעת דורשים מאת הפועל עוד מילתא זוטרתא – יחס של כבוד, בעוד שמצד נותן העבודה די ביחס שאין בו עלבון גס. רבים מבינים אמנם, כי הפועל שלנו בא הנה לשם האידיאל שלנו, אבל זה אינו מחייב את נותן העבודה המבין אלא לצרף במידה ידועה את מידת החסד והרחמים למידת הדין ביחס אל הפועל, ואולי גם להתייחס אליו במין כבוד של חסד. עצם הדבר אינו משתנה ע"י כך. החובות נשארות אותן של הפועל במובן המקובל, וגם הזכויות כך. אידיאליות במעשה ובחיים דורשים מאת הפועל, שהרי רק ע"י כך הוא קונה לו את הזכות לחשוב את עצמו לשותף בבניין היישוב ובעבודת היצירה של חיינו החדשים. אולם בונה היישוב ויוצר יצירות לאומיות אמיתי הוא נותן העבודה, בעל הקרקע ובעל הרכוש המושל בזה העסק והמנהיג את כל העסק, וזה כבר די אידיאלי מצידו, מה שהוא משרה שכינתו בארץ-ישראל – ועושה את עסקיו בה, ועל הרוב – בייחוד בתחילה, עושה עסקים לא כל כך טובים. כך היא ההשקפה המקובלת. להבין את תפקידו של העובד בארץ-ישראל לכל עומקו ואת חובותיו של נותן העבודה בהתאם לזה ובהתאם לתפקידו הוא, – לזה לא הגיעו עוד הרבה מן העסקנים היותר מעולים שבנו.

מה אנחנו באנו לעשות בארץ-ישראל? לגאול את הארץ (אם במובן רחב או במובן מצומצם, – אין בזה הבדל לענייננו) ולהחיות את העם. אבל אין אלה שני תפקידים נבדלים, אלא שני צדדיים לדבר אחד. אין לגאול את הארץ בלי תחיית העם ואין תחיית העם בלי גאולת הארץ. רכישת האדמה בכסף אינה עוד גאולתה במובן הלאומי, כל זמן שהיא אינה נעבדת בידי יהודים, ותחיית העם לא תצויר בלי עבודת האדמה ובניין היישוב על ידי יהודים (האמת הפשוטה הזאת נעלמה גם מעיני אחד-העם). העבודה העברית היא יסוד התחייה הלאומית כשם שהיא יסוד לגאולת הארץ הלאומית. העובד מניח יסוד לתחיית האומה על ידי תחיית עצמו, כי העבודה משיבה אותו לתחייה, כלומר עלולה להשיב אותו לתחייה, עד כמה שהוא ראוי לכך. זהו תפקידה העיקרי של העבודה.

מתוך השקפה זו משתנה לגמרי היחס שבין נותן העבודה (כמובן, במידה שהוא מסור לרעיוננו) ובין העובד ויחס העובד אל העבודה. נותן העבודה, כלומר בעל הקרקע, אם הוא אינו עובד בעצמו (הרעיון שלנו בעצם מחייב אותו לידי כך), הרי הוא משתתף במידה ידועה בגאולת הארץ על ידי הנהלת העבודה (הכסף שהוא הוציא על קניית האדמה נותן לו זכות שיתוף כזה במידה מעטה מאוד, כי "לא בכסף תגאלו" וגם "הארץ לא תימכר לצמיתות"). שני הצדדים, מנהל העבודה והעובדים, עוסקים איפוא בעניין, שהוא משותף במובן המבואר לשניהם וקרוב במובן המבואר ללב שניהם במידה שווה. היחס שביניהם צריך, איפוא, להיות יחס של אחים בדעה ובעבודה (בניגוד הכלכלי איני נוגע בזה, ראשית מפני שאני מתכוון בזה בעיקר לאותן החוות, שנוסדו לא לשם רווח כספי בלבד, ובייחוד שבשאיפת תנועתנו להלאמת האדמה ובכלל ברוח כל תנועתנו אני רואה שאיפה לטשטש לאט לאט את הניגוד הכלכלי). המנהל הוא רק מנהל המקהלה, שעל פי תנועת הקנה שבידו מתאחדים כוחות הרבים לכוח אחד הרמוני, והעובד מוצא בעבודה ובמהלכה עניין שאין למעלה ממנו. הוא מתחנך בעבודה ובידיעת העבודה, מתקרב אל הטבע קרבה בלתי אמצעית, מתחזק ומתחדש בגוף וברוח, כלומר הולך ושב לתחייה.

מובן, כי מתוך השקפה זו העיקר הוא לא העסק ואפילו לא האדמה, כי אם האדם – האדם שבעבודה, וכשם שלמנהל חשוב כי העסק יצליח ויפרח, כך, אם לא יותר, חשוב לו, כי האדם שבפועל והאדם שבו יתחדש ויתעלה. הגנת העובד על כבוד האדם שבו אינה רק דבר שהנימוס החברתי בלבד מחייב אותו, אלא היא חובה הכרחית ועיקרית. רגש הכבוד הזה אינו מצומצם כולו בהגנה זו בלבד, להיפך, הגנה זו אינה אלא הכרח לא רצוי ולא נעים. עיקרו של רגש הכבוד לעצמו הוא בחובות שהעובד עצמו מקבל ומקיים אותן בעצמו, מבלי מעורר מן הצד, ביחסו הנאמן לעבודה ולמהלך העבודה, בעבודתו הרצינית והרצויה, ובכלל בכל התנהגותו הרצויה. וכן הדבר מצד המנהל. יחס כזה אל העבודה מצד העובד מרים את פיריון העבודה במידה שאין כל יחס אחר יכול להשיגה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s