אם את אור החיים תבקש, בקשהו פה, בתוך הצללים, כי אין אור, בייחוד אין אור חי, בלי צללים

מקור: מכתב לבנימין קוצ'רבסקי (בנימיני)[1], רמה [שרונה], טבת תרע"ו

טעות אחת ראיתי פה, שרבים טועים בה. ביקשת את החיים לפני החיים; במחשבה על דבר חיים חדשים; באידיאלים נשגבים, בשאיפות יפות – וכשנפגשת בעצם החיים נבהלת, לא הכרת את פניהם, לא אותם ביקשת בחלומותיך היפים.

אבל לא בחיים האשם. כך הם החיים, כך הם בשלמותם: באורותיהם ובצלליהם. אם את אור החיים תבקש, בקשהו פה, בתוך הצללים, כי אין אור, בייחוד אין אור חי, בלי צללים. באותם הדברים הקטנטנים, קלי-הערך, בקש, דע לבקש, – ואם שם לא תמצא, לא תמצא בשום מקום. האדם, נפש האדם עושה את אור החיים. החיים מורכבים מאטומים, כמו שהזמן מורכב מרגעים, לפי הנפש, לפי יחסה של הנפש, אם גדול הוא או קטן, אם נאור או כהה, – כך האטומים, אם ניצוצות של אור או גרגרים של פיח. העיקר הוא, אם יש מקום לבקש חיים, – את החיים בורא האדם, בורא בצלמו.

הנה למשל ה"קואופרציה". הלא יש כאן רעיון, אידיאל (לאו דווקא באידיאלו של אופנהיימר אני מדבר, כי אם בעצם הניסיון לברוא פה חיים חדשים, אם בצורה זו או אחרת), יש מקום לבקש חיים. אלא מאי? החומר האנושי? מה זאת אומרת: האנשים אינם יודעים לבקש את החיים; כל שאלות החיים נפתרות אצלם על ידי "ניתי ספר ונחזה" – ואתה? אתה טוען שמלבד התקנות הכתובות בספר יש עוד תורה שבלב, אבל ההבאת בחשבון, כי מלבד תורה שבלב יש עוד תורה שבחיים? ההבאת בחשבון, כי מבלעדי התורה הזאת שבחיים אין התורה שבלב גם היא אלא מעין תקנות הכתובות בספר? כי מה הוא האידיאל, כל האידיאלים ביחס אל החיים? האידיאל הוא מעין נקודה הנדסית, שהיא אמנם יסוד כל ההנדסה, יסוד כל הצורות, אבל אינה עוד כל ההנדסה. הצורות אינן נבראות אלא על ידי תנועה, על ידי תנועת הנקודה, ובמקום שיש תנועה, שם יש לך הרבה דרכים, הרבה דרכים מטעות (כי רק אחת היא הנכונה), ויש הרבה תנועות נגדיות, וצריך לדעת את הדרך הנכונה.

את החיים צריך לבקש בחיים, בעצם החיים, צריך לבקש בכל רגע, כי כל רגע הוא אות חדשה, מלה חדשה, פרק חדש, – הכל לפי החי, לפי כוח החיים. צריך לבקש כמו שמבקשים את היופי שבטבע, את האור הגנוז שבטבע. יחיד האדם בטבע, בשעה שהוא מבקש את השפע העליון, ויחיד הוא צריך להיות בחיים, אם הוא מבקש את אור החיים. מה לו ולאחרים איך שהם חיים ומה שהם מבקשים? – הוא צריך לבקש את דרכו כמו שהוא מבקש בטבע, כשהוא הולך על עברי פי תהומות או על ראשי הרים זקופים ומכוסים שלג עולמים. ורק באופן כזה יפגשו כל היחידים, אם כל אחד ידע לבקש את דרכו לעצמו. כי רק באופן כזה ידע האדם את נפש חברו, את נפש האדם בכלל, כי ידע את נפשו עצמו לכל עמקה ולכל היקפה, בכל מצביה ובכל הליכותיה.


[1] לימים ממייסדי נהלל. אז פועל ב"קואופרציה של אופנהיימר" במרחביה. אב"צ

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s